בחדר העבודה שלי, באופן קבוע, מונחים ספרים שנותנים לי השראה.
אני משנה מדי פעם, מורידה ספר, מוסיפה אחר.
כך המדף נראה ממש עכשיו:
אחד הספרים נקרא "הצלחה שנבנית לנצח". המשך לספר "לנצח נבנו".
מחברי הספר משוחחים עם אנשים משפיעים ומרשימים שהלכו בעקבות ליבם, ובמידה רבה נגד הזרם.
אחד הפרקים בספר נקרא האומץ לנוע קדימה, ובו מצוטטת, בין השאר אשה מופלאה ששמה רוברטה ג'יימסון, משפטנית בקנדה שהגיעה למסקנה שפישור הוא אופציה טובה יותר מתביעה משפטית ודחפה את המערכת המשפטית להשתמש בפישור כדרך לפתרון סכסוכים. האם צדקה? ייתכן שכן, ייתכן שלא - אבל ללא ספק מדובר בחשיבה פורצת דרך.
"אתם חייבים להשתחרר מדיכוי המוח שלכם..
אינכם עוד אסירים..
שיחרור המוח מהתנחלויות עוינות הוא הצעד הראשון .." אלה ציטוטים מהראיון איתה.
האם קל לומר וקשה לבצע.. או שלכל אחד מאיתנו יש את האופציה הנגישה לפריצות הדרך האישיות שלו ועלינו רק לבחור באומץ לנוע קדימה.
אני רוצה לשתף אתכם בפריצות הדרך הקטנות שלי.
כגרפולוגית, אני עוסקת שנים רבות במיון כח אדם, ועובדת בעיקר מול לקוחות עסקיים.
כמו כל עובד עצמאי, אני נדרשת לתמחר את השירות שאני מספקת.
איך קשור תימחור ל"התנחלויות עוינות", כפי שהתבטאה רוברטה ג'יימסון, ולאומץ לנוע קדימה?
שתי מוסכמות, שאני נוטה ביני ובין עצמי להגדיר אותן כהתנחלויות עוינות, נוטות להשפיע עלי:
1. אם ארשה לעצמי להיות לגמרי אוטונומית בקביעת שכרי אאבד את לקוחותי. חשיבה מוטעית שטבועה בי עקב חינוך "פולני" לציות ומשמעת.
2. נשים אינן מרוויחות הרבה. מה לעשות, ידוע הוא שנשים מופלות לרעה ומרוויחות פחות מגברים גם במקצועות חופשיים, ואני הרי לא "לוחמת" גדולה במוסכמות. חשיבה מוטעית שניה.
ויש עוד מוסכמות מוטעות 3. 4. ואולי גם 5. שאינני מודעת להן. מי יודע אילו מוסכמות נוספות משפיעות עלי.
בו זמנית, אני יודעת בביטחון, שכשאני נאמנה ל"תחושת הבטן" שלי באשר לתימחור שהוא נכון עבורי, יש בי תמריץ טבעי לתת את המיטב שבי. במידה ונכנעתי ללחץ של לקוח להוריד במחיר (כמובן כל משא ומתן לגופו של עניין) אני עלולה לחוש ש"סידרו אותי" ולאבד את המוטיבציה להמשיך ולספק לו את השירות במלואו.
אז כאן מגיע הרגע, כל פעם מחדש, של תימחור "מהבטן". התמחור שלי, עם השנים, הפך עקבי במידה רבה, אבל הוא אינו נוקשה. כל פעם מחדש אני נותנת לאינטואיציה להכתיב לי את התימחור הנכון, מול כל לקוח ולקוח. למדתי לחוש את הביטחון והאומץ ללכת אחר תחושת הבטן הזו, לא להיכנע ללחצים פנימיים, (של המוח) וחיצוניים (של הלקוח). כן לשמוע, להקשיב לבקשתו של הלקוח, ואז להחליט לגבי העבודה הספציפית שאני מבצעת עבורו מה תהיה עלות העבודה, מהמניעים הנכונים.
תחושת בטן אינה סתם כך רגש טפשי.
יורם יובל, פסיכולוג, מסביר מהי תחושת בטן אינטואיטיבית. הוא אומר: אנשים שמצליחים הם אנשים שלא מתעלמים מתחושות הבטן אבל גם לא הולכים אחריהם בצורה עיוורת לכל מקום.
4 דקות, כדאי לשמוע
מהי תחושת בטן - הסבר קצר מאת יורם יובל
שלומית לפיד, שעוסקת בשינוי דפוסי חשיבה והרגלים כתבה בבלוג שלה פוסט נהדר העוסק בתימחור רגשי, בדיוק באותו עניין
מה קשור תימחור להכלה רגשית
יש ידע בתחום התימחור שכדאי להיחשף אליו. יש נוסחאות לתימחור שכדאי להתנסות בהן. יש גם נתונים חשובים שתמיד ניתן לאסוף כסקר שוק.
בו זמנית, רצוי גם לזכור את אלו שעשו היסטוריה תוך מרידה במוסכמות. רמי לוי למשל שייסד את רשת המרכולים הזולה שלו, ואבי כץ שייסד את רשת קופיקס.
צריך וכדאי ללקט ידע, להיות מודע לו, אבל את התמחור הסופי, לעשות באופן הכי אישי, אמיתי, בהתאם ל"תחושת הבטן".
מותר ואף רצוי לחוש את הביטחון למרוד במוסכמות שהפכו להיות התנחלויות עויינות בלי שנזמין אותן להיות כאלו!!
זה האומץ לנוע קדימה.
לפני סיום - הצצה קטנה לקולקציה החדשה של התכשיטים שעשיתי ממש לאחרונה.
איזה כיף !!
שיטת העבודה כשם הבלוג - BEADWORK.
והמלצה לסופו של יום:
מאמר מעשיר בתחום התימחור.
5 אמנים בתחום הטכסטיל מפרטים איך הם מתמחרים את עבודתם.
ספוילר - לחלק מהאמנים איסטרטגיה ברורה. לחלקם ממש לא.
תחושת בטן, כבר אמרנו??
How top textile artists price their work
