Monday, September 10, 2012

"האח הגדול" - והפעם - עירית תל אביב יפו

ברצוני לחלק אתכם חוויה מאד לא נעימה שאני עוברת בימים אלה.
חווית "האח הגדול" או השלטון הטוטליטרי של עירית תל אביב, הצמאה לכסף בכל מחיר. חוויה של פלישה למרחב הפרטי, בתוך ביתי שאמור להיות מבצרי.

העיריה גובה ממני מספר שנים ארנונה עסקית עבור אחד מחדרי הבית.
עזבתי, לפני מספר שנים את משרדי ב"בית אמות משפט". היו לי הוצאות רבות, נסיעה ארוכה עד המשרד וחזרה. לא היה בכך צורך. אני גרפולוגית במקצועי, מעט אנשים הגיעו למשרדי. עבודתי - מול המחשב.
הקציתי חדר בביתי לעניין הזה ואף שיפרתי את מראהו. העברתי את הרהיטים מהמשרד והנה, איזה כיף, אני עובדת מהבית.
ככה חשבתי לתומי...
לא עבר זמן רב. הגיע במפתיע פקח מהעיריה, נכנס לביתי, שוטט, רשם - "משרד בבית".
מאותו היום אני משלמה ארנונה עסקית. כ350!!! ש"ח לחודש (בנוסף לארנונה הגבוהה הרגילה עבור הדירה)  עבור חדר קטן זה לא מעט. מדובר בארנונה.
בזמן האחרון התרבו עיסוקי. לא היה לי צורך במשרד בעבר - על אחת כמה וכמה היום.
אני חורזת בחדר הזה, מציירת, קוראת.  הנכדים באים ומשחקים במחשב.. חדר שנעים להיות בו.
פניתי לעיריה בתקווה להפסיק את השוד הזה, נתקלתי בסירוב.
פנימי לוועדת הערר - נתקלתי בסירוב.
אבל - קיבלתי הנחיות מה עלי לעשות..
ובכן - (בינתיים מתחילת תהליך הבקשה עוברים כ6 חודשים ואני עדיין משלמת את הארנונה העסקית ) על פי הדרכתם - שלחתי לעיריה תצהיר, בחתימת עו"ד, בתוספת ניירת של רואה החשבון שמאמתים את הצהרתי.
והנה סופסוף - הגיע שוב פקח (הפעם בתיאום).
נכנס לחדר. אתם יודעים מה היתה שאלתו הראשונה? לא תאמינו: "מה זה הפקס הזה????"
פה כבר איבדתי את שלוות נפשי.
סליחה, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. זכותי האלמנטארית שיהיה לי פקס, ולא רק אחד, גם ארבעה אם אני רוצה.
והוא מתווכח - בחדרי מגורים אין פקס!!
סליחה??
האם פקח של העיריה אמור לבוא לביתי ולחטט בחדרי?
איך זה שאדם זר שאין לו כל יידע אמיתי לגבי עיסוקי מרשה לעצמו להעיר הערות מהסוג הזה??
והעיקר: מה זה??
האם הצהרה שלי אינה מספקת?
כאזרחית שומרת חוק - האם  אין לי את הזכות להיות בביתי, לעסוק בענייני, לשלם את מיסי בלי שיחטטו בחפצי?
יש בדיחה כזאת "מראות קשים".. הפעם אין זו בדיחה - התחושה קשה.

עדיין לא קיבלתי תשובה מהעיריה, קשה לומר שאני מחכה בקוצר רוח.


2 comments:

  1. וואו, הפוסט הזה ממש הרתיח אותי.
    אני באמת חושבת שיש פקחים על המפה התל אביבית שכנראה שכחו שהם עובדים אצלנו ולא ההפך.
    החדירה נוראית הזאת של הממשל לפרטיות והגזל האינסופי... אוף.
    מקווה שהסתדר.

    ReplyDelete
  2. אכן דינה העניין הסתדר ולשמחתי העיריה מחקה את החדר כנכס שהוא משרד וצירפה אותו. שוב, כבעבר לדירה כחדר מגורים לכל דבר ולכל עניין.
    כלומר, אני לא משלמת יותר ארנונה עסקית.
    רווח לי, הצדק יצא לאור, אבל התחושה הקשה עדיין מלווה אותי.
    לרשויות כח רב והן משתמשות בו באופן גס, וללא התחשבות.
    החלטתי להילחם את מלחמת האזרח הקטן והצלחתי.
    אני ממליצה לכל אחד להילחם עד הסוף על זכויותיו מול הרשויות. לא לוותר.
    מירי

    ReplyDelete