Index

Tuesday, February 21, 2017

על הקול הפנימי, וגם רעיון מופלא איך להפוך את הלא מוצלח להשראה


BEADING - עשייה שאהובה עלי ביותר. 
לא מצאתי תרגום נאות בעברית למילה הזאת. אני קוראת לזה - חריזה. לא מדובר בחרוזים של שירה אלא בחרוזים צבעוניים, "מדליקים", יפייפיים שמושכים את העיין ואת הלב. 



יש טכניקות עתיקות ויש גם חדשניות לחריזה. 

"חרוז כזה", "רגע של פנאי", "הובי", חנויות המתמקצעות בחומרי יצירה, מלמדות שיטות בסיסיות של חריזה. חלקן מלמדות גם שיטות עבודה מורכבות מאד. 

לחילופין, אנחנו בעידן האינטרנט ואפשר ללמוד מהבית. יש רק לחפש בגוגל את המילים BEADING TUTORIALS ועולם ההדרכות של האינטרנט פתוח, מגוון ומסחרר בגודש האופציות ללמוד את התחום.  

ככל שהשליטה בטכניקת החריזה טובה יותר, כך עוזבים את ה"איך" ועוברים ל"מה". יש מי שמיומן מאד, אומן. ויש מי שמשתמש בחרוזים ככלי ליצירת אמנות.  

על עצמי אוכל לומר שבחרתי בדרך אישית, משלי.  
אני עוסקת בחריזה לא מעט שנים. למדתי אצל מספר מורים שונים זה מזה בגישה שלהם. אני חורזת באופן שונה מכל אחד ואחד מהם.
כמי שנתקלת בספקנים ופה ושם בתגובות לא מפרגנות, למדתי לא להתרגש מהן יותר מדי. גם אם האחרים רואים בעבודה שלי "אומנות" ולא "אמנות", לא נורא. זו דעתם. 


ההשראה שלי: ספרים, תצוגות, תכשיטים אמנותיים. אמנים. 

ברצוני להכיר לכם אמן אנגלי, שנחשפתי לעבודותיו לפני שנים. הוא היה מאלה שהבעירו אצלי את התשוקה להשתמש בחריזה לביטוי אישי. 
דויד צ'אט שמו והוא היווה עבורי השראה משמעותית בתחילת הדרך.   
אלה כמה מעבודותיו של  DAVID CHATT


Beaded art - David Chatt

Beaded art - David Chatt

Beaded art - David Chatt

בעבודותיו של דויד חוש הומור. דמויותיו מרתקות, מזכירות אנשים מוכרים לנו.. טכניקת השזירה שלו בעיקר right angle weave

הסתקרנתי, ומצאתי ביוטיוב ראיון עם David Chatt

הראיון עצמו אמנם לא תמיד מעניין (בכל אופן מדובר באמן אנגלי, מסודר, כפייתי קצת, מדבר במדויק ו"במשורה") אבל שווה לראות את עבודותיו, ועוד יותר מכך את חדר העבודה שלו, שמלא כולו בחרוזים קטנטנים במגוון צבעים. וואו, מעורר השתאות והשראה.

דויד מספר בראיון על עבודתו, על כך שפנה לעבודה אישית, שונה מהאחרים, על תשוקתו לחרוזים (כמה נכון, מתמכרים לזה..). על קצב עבודה שאיטי ממחשבותיו. החרוזים קטנטנים, מילימטר עובי או פחות. השזירה נעשית חרוז חרוז, כל אחד בנפרד. לפעמים שניים שניים. וגם בעבודה שהיא מיומנת וזריזה יחסית ההתקדמות איטית. 

קצב העבודה האיטי מוכר לי היטב. עבורי, ליצירת טבעת קטנטנה יש צורך בשעת עבודה לפחות. ליצירת צמיד – שלוש שעות ויותר. 



טבעת בתהליך של עבודה - SEED BEADS, PEYOTE - MIRI AGASSI
טבעת וצמיד - SEED BEADS, PEYOTE - MIRI AGASSI

את התכשיטים שבתמונות הכנתי לאחרונה בשזירה של חרוזים יפניים. החרוזים נקראים seed beads.
שיטת העבודה  PEYOTE. שיטה שאני משתמשת בה הרבה. 
הצבעים כסף ואפור. הגדלים: 15, 11, ו-8.

העבודה שלי אישית, "מהבטן". כך גם בחירת הצבעים. זו עבודה ששואבת אותי לתוכה. "כל כולי" בה. 
באופן שלא ברור לי לגמרי, השזירה בחוט מחט, מתמירה את תשומת הלב פנימה. החוויה היא של שלווה פנימית, בדומה למדיטציה. 
תוך כדי הכנת טבעות או צמידים קצב היד מתאים עצמו לקול הפנימי  ולהיפך, הקול הפנימי מתאים עצמו לקצב השזירה. הדברים אינם מתוכננים אלא קורים תוך כדי עשייה. 
הכי חשוב - למדתי עם הזמן, כשכבר לא הייתי עסוקה בטכניקה ושלטתי בה, להתחבר למה שיוצר בתוכי "קליק" האומר, "זהו"! 
בעקבות ה"קליק" הזה אני מקדמת את העבודה, יודעת מה נכון, מה אמיתי, מה מביא לידי ביטוי את ה"אני", שלי.   
זו תחושה של פליאה ושלווה. 


ואם כבר מדובר בחוויות אישית - משך שנים התלבטתי ותהיתי - מה לעשות עם תכשיט שלא כל כך הצליח, נראה לא מושלם ונזרק הצידה? לפעמים שמרתי את התכשיט המתסכל, לפעמים בכאב לב זרקתי לפח. 
לא מזמן, תוך כדי כך שעשיתי סדר בגישה של "סוד הקסם היפני" שמתי תכשיטים כאלה בקופסה ורשמתי עליה - נוסטלגיה.. 




אבל תוך כדי הקשבה לראיון של David Chatt הבנתי שלאיש פתרון מושלם, הנותן לכל עבודה את הכבוד המגיע לה ובכך מאפשר לה להוות השראה. 

וזה גם ה"טיפ" שלי לסיומו של יום :
במידה ואתם תוהים מה לעשות עם יצירות לא גמורות..

The Jar - the sketchbook of  DAVID CHATT


קנו קנקן זכוכית יפהפה, שימו בתוכו את הניסיונות שלא צלחו והנה לפניכם ספר סקיצות. :)
מקסים. 



3 comments:

I love to hear what you think